כירופרקטיקה היא מדע וענף בשטח הרפואה העוסק במבנה הגוף ותפקודו. המילה כירופרקטיקה מורכבת משתי מילים ביוונית: cheiros – ידיים, praktos – לבצע. כירופרקטיקה מבוססת על התפקוד התקין של מערכת העצבים.
השכלת הכירופרקט
לימודי הכירופרקטיקה נמשכים שבע שנים בעיקר בארצות הברית ובאנגליה, והמסיימים עומדים בבחינות המתקדמות ביותר כבכל בית ספר לרפואה. הכירופרקטיקה איננה רפואה אלטרנטיבית הנרכשת במספר קורסים, אלא מסלול לימודים לדוקטורט המוכר בכל העולם.
לימודי הכירופרקטיקה באוניברסיטאות הגבוהות כוללים אנטומיה, בקטריולוגיה, פתולוגיה, תזונה, פדיאטריה, גריאטריה, גינקולוגיה, רנטגן, אורטופדיה, ועוד מקצועות שחלקם מתחומי הכירופרקטיקה בלבד כגון ביומכניקה וטכניקות טיפול מניפולטיביות.
בתי הספר לכירופרקטיקה מאושרים על ידי ה-c.e.e ועליהם לעמוד בסטנדרטים מחמירים ככל בית ספר לרפואה.
בארצות הברית דוקטורים לכירופרקטיקה מוכרים כמטפלים מהשורה הראשונה והם מוכרים על ידי כל גוף ממסדי בתוך המערך הרפואי.
הכירופרקטיקה מטפלת בהצלחה בבעיות נוירולוגיות שריריות ושלד כגון: כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי ראש, הקרנה ונימול לידיים או לרגליים, סחרחורות, כאבי ברכיים וכתפיים, פגיעות ספורט, כאב ולחץ בין השכמות פריצות דיסק וכדומה.
תולדות הכירופרקטיקה                                                
הכירופרקטיקה מתוארת בהיסטוריה במשך שנים רבות, אם כי בצורה שונה מהיום. כבר בשנת 1500 לפני הספירה תיארו היוונים הקדמונים הצלחות בטיפול בעמוד השדרה, ותרבויות רבות תיארו טיפולים שונים כגון הליכה על הגב, למשל האינדיאנים, שנתנו לילדים קטנים ללכת על גבם של השוכבים על הבטן.
היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית ואבי שבועת הרופאים, כתב ספר בשם "הט יפול בעמוד השדרה וחשיבותו לבריאות תקינה", וספר נוסף בשם "הזזת החוליות למקומם במנוף".
בשנת 500 לפני הספירה כתב היפוקרטס: "השג ידע על עמוד השדרה ותפקודו - הדבר הכרחי לפתרון מחלות רבות". יווני נוסף בשם גאלן נודע ברבים לאחר שביצע הזזה של חולית הצוואר (מניפולציה) לחולה שם אאודמוס וריפא אותו משיתוק בזרוע וביד.
בשנת 1867 סר ג'יימס פאגט, מנתח מפורסם, כתב מאמר בירחון בריטי מכובד, בו הוא מתאר את המניפולציה והגישה לעמוד השדרה כפי שהיא כיום.
ראשיתה של הכירופרקטיקה המודרנית ב 18 לספטמבר 1895 כאשר ד"ר דניאל פלמר לחץ על אחת החוליות בגבו של שרת זקן בשם הרווי לילרד, שהיה כבד שמיעה במשך 17 שנים, ומצבו הוטב ללא היכר. ד"ר פלמר מיסד את החשיבה והקשר בין עמוד השדרה לבין התפקוד הנכון של הגוף.
ממשיך דרכו של ד"ר פלמר היה בנו, שהקים את בית הספר הראשון לכירופרקטיקה בדוונפורט איווה שבארה"ב. רבים מחוליו היו אנשים רמי מעלה, שהגיעו מכל העולם לקבלת טיפול כירופרקטי: רונלד רייגן, הודיני, אדגר הובר, הרי טרומן ועוד.
כיום קיימים למעלה מ-25 בתי ספר לכירופרקטיקה, ובהם בכל שלב נתון למעלה מ-14,000 סטודנטים. ד"ר פלמר הבן נפטר בשנת 1961 כשבנו ממשיך להוביל ולהיות נשיא האוניברסיטה. בשנת 1937 כירופרקטיקה הוכרה כמקצוע רפואי לכל דבר.
כירופרקטיקה מדע ופילוספיה
הרעיון הפילוסופי העיקרי בכירופרקטיקה טוען שביקום קיימת תבונה עולמית, המצויה בכל החומרים ומשמרת את קיומם. רעיון זה מסביר את ההרמוניה המצויה בטבע ואת כל אותן סדרות של חוקים ומאזנים השומרים על שלמות היקום.
התבונה העולמית קיימת גם ביצורים החיים והיא מכונה תבונה פנימית. תבונה זו אחראית על תפקוד היצור החי והיא מנווטת את כל הפעולות הפיזיולוגיות של הגוף. תבונה זו ממוקמת במוח ומועברת לגוף כולו דרך מערכת העצבים. הפרעה במעבר התבונה בגוף תגרום למחלה ועלולה להיגרם בשל בעיה בעמוד השדרה. בעיה זו מכונה "פגיעה שדרתית" בפי הכירופרקטים, ומשמעותה הוא "סטייה מינימלית של חולייה ממקומה, המלווה בפגיעה בתנועת המפרק".
הרעיון הבסיסי של הכירופרקטיקה, כפי שהוגדר ע"י פאלמר בשנת 1895, היה שמחלה נגרמת בשל הפרעה במערכת העצבים. פאלמר סבר שחוליה שסוטה ממקומה תגרום ללחץ על עצב, ולמחלה באותו איבר שאליו מגיע העצב.

 ד"ר שמי שגיב כירופרקט